פורטל:השפה העברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עריכהפורטל השפה העברית

עברית היא שפה ממשפחת השפות השמיות, הידועה כשפתו של העם היהודי, ואשר ניב מודרני שלה משמש כשפה רשמית ועיקרית של מדינת ישראל. השפה העתיקה בה נכתבו רב ספרי התנ"ך התפתחה רבות במשך שנות הגלות, הוחייתה עם הציונות ומדוברת כיום על ידי כ-7 מיליון אנשים כעברית ישראלית. השם עבר מופיע בתנ"ך כשמו של סבו של אברהם אבינו. המושג "עברי" נזכר בתנ"ך פעמים רבות, אולם שפתם של העברים אינה נקראת עברית. כיום מכנים את שפת התנ"ך "לשון המקרא" (או "לשון הקודש") כדי להבדיל אותה מלשון חז"ל המכונה גם "לשון חכמים", שהיא בעצם ניב מאוחר של עברית.

לערך המלא

עריכהחידושי האקדמיה ללשון העברית

פרסומי האקדמיה באתר האקדמיה ללשון העברית:

מִסְרֵר – שָׁלַח מִסְרוֹן (הודעת SMS). הפועל מִסְרֵר נקבע על פי פעלים דומים המציינים גוון של הפעולה הרגילה, כגון אִשְׁרֵר, שִׁקְלֵל, סִפְרֵר, זִמְרֵר.
אִפְשׁוּט – פופולריזציה. הפיכת ידע ומיומנות שעד עתה היו נחלת אנשי מקצוע בלבד – לנחלת הכלל.
יוֹמַן רֶשֶׁת – בלוג. המילה הלועזית "בלוג" היא קיצור של web-log, ומכאן המונח העברי.
תְּגוּבִית – טוקבק (talk-back). הצורה תגובית בסיומת -ית היא צורת הקטנה של המילה תגובה.
פַּרְצָן – קראקר (cracker)
פַּצְחָן – האקר (hacker)
רֶמֶז צָץ – tooltip
תַּו-כֹּל (בלי ניקוד: תו כול) – wildcard. תו המשמש לחיפוש של מחרוזת שחלק מאותיותיה נשאר בלתי מוגדר, כגון כוכבית.
טַבְלָר – tab. הסיומת -ר הנוספת לשם 'טבלה' משמשת לציון עושה הפעולה, כגון סנדלר.
דִּפְדּוּף טַבְלָרִי – tabbed browsing
מַזְנֵק – trigger
מַשְׁקֵף – viewer
אַפְשֹׁרֶת (בלי ניקוד: אפשורת) – facility. המילה אפשורת תשמש רק במקום שנחוץ מונח מופשט וכולל המציין את כלל התנאים, המתקנים, האמצעים, היכולות וכדומה שנועדו לבצע איזו פעולה.
רָגְלָה (בלי ניקוד: רוגלה) – spyware. תכנת ריגול; המונח נגזר על פי שמות אחרים במשקל הזה הקשורים למחשב: תכנה, חמרה, למדה ועוד.

חדשות על עברית בגוגל ניוז: לפי רלווטיות, לפי תאריך.

עריכהערך נבחר

קרֵי וכתיב הוא מושג חשוב במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא. עיקרו הוא ההבדלים בין מסורת הכתיב של התנ"ך לבין מסורת הקריאה שלו, במילים מסוימות. ברוב הוצאות התנ"ך, ה"כתיב" (הצורה שבה יש לכתוב את המילה) מופיע בגוף הטקסט, ואילו ה"קרי" (הצורה שבה יש לקרוא את המילה) מופיע בשוליים. לעתים מילה מסוימת אף נכתבת ולא נקראת, או נקראת אך לא נכתבת, ותופעה זו מכונה 'כתיב ולא קרי' ו'קרי ולא כתיב'.

לערך המלא

למאמרים נבחרים נוספים

עריכהתמונה נבחרת

עמוד מתוך מילון יידי-עברי-לטיני-גרמני מאת אליהו בחור, 1542.

לגלריית תמונות של השפה העברית

עריכההידעת?

תרגומי התנ"ך יצרו אתגרים לא מעטים, בין השאר בשל משחקי הלשון נופל על לשון בתנ"ך. לדוגמה: "כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי ה' וְהִנֵּה כְּלוּב קָיִץ. וַיֹּאמֶר מָה-אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס, וָאֹמַר, כְּלוּב קָיִץ וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי בָּא הַקֵּץ אֶל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל לֹא-אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ." (עמוס, ח, א-ב) - הביטוי "כלוב קיץ", שמשמעותו "סל פירות" נועד ליצור משחק-מילים עם הפסוק "בא הקץ על עמי ישראל". ברוב התרגומים משחק-המילים אובד, וכך בעצם ניטל הטעם למשל, אולם בתרגום חדש לאנגלית נמצא לכך פתרון:

This is what the Sovereign LORD showed me: a basket of ripe fruit. "What do you see, Amos?" he asked."A basket of ripe fruit," I answered. Then the LORD said to me, "The time is ripe for my people Israel; I will spare them no longer.

כלומר: (...) "מה אתה רואה, עמוס?" (...) "סל פירות בשלים" (...) "בשלה השעה לעמי ישראל, לא אחוס עליהם עוד."

לקטעי "הידעת?" נוספים

עריכהעץ קטגוריות

להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית השפה העברית בוויקיפדיה:

[−] עברית

[+] זמר עברי

[+] חוקרי השפה העברית

[+] יוצרים עבריים

[+] כתבי יד עבריים

[+] מסורה

[+] ניבים וביטויים עבריים

[+] ניקוד

[+] ספרות עברית

[+] עברית ישראלית

[+] עיתונות עברית

[+] תחיית הלשון העברית

[+] תיאטרון עברי

עריכהערכים מבוקשים

מינוח - יצחק אבינרי - עיתונות עברית - ו"ו ההיפוך - ו"ו החיבור - הפסק - מילון ההווה

עריכהסיפורה של מילה

תֹּפֶת

למאמר בוויקימילון

הגדרה: דבר קשה ורע המסב סבל רב/שרפה, מדורה גדולה/גיהנום.
אטימולוגיה: כל משמעויות המילה נובעות משמו של מקום בעמק גיא בן הינום שבו נהגו להקריב ילדים למלך:

	"וְטִמֵּא אֶת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בני בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ"
– מלכים ב, כג, י

ככל הנראה מקור המילה במילה שמית קדומה שעניינה שריפה או אש והמקבילה לשורש העברי שׁ-פ-ת. שרידים לה ניכרים גם בשפות שמיות נוספות: תְּפָיָא (אח בישול, ארמית), أُثْفِيَّة (אֻתְ'פִיָּה - אחת מאבני הבסיס של הקדֵרה, ערבית). כמו כן הייתה הצעה לקשר בין תֹּפֶת לבין המילה הסנסקריטית tapti (חוֹם), אך רוב החוקרים לא קיבלו אותה. האטימולוגיות של חלק מפרשני המקרא, שלפיהן המילה גזורה מהשורש ת-פ-פ, לא התקבלו אף הן.

לאוסף המילים הנבחרות המלא

עריכהערכים מומלצים