חייל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חייל הוא אדם שהתגייס או גויס לשורותיו של צבא של מדינה ריבונית, ועבר אימונים והכשרה על מנת להגן על אותה מדינה ולשרת את האינטרסים שלה.
חיילים הם חלק ממבנה היררכי וקפדני הקרוי צבא. במסגרת הצבא, מחולקים החיילים ליחידות שונות, ביניהן חיל רגלים, חיל האוויר וכדומה.
לא כל החיילים הם לוחמים, על אף שרובם המכריע עובר במהלך שירותו הכשרה קרבית ברמה זו או אחרת. חלק מהחיילים משרתים בתפקידים לא קרביים (כדוגמת תפקידי פקידות, לוגיסטיקה או מחקר ופיתוח).
החיילים מובחנים מאזרחים בהיררכיה הפנימית הנוקשה של הצבא, היכולת של הקצינים להטיל עונשים על החיילים ועוד. אמנם גם בארגונים אחרים קיימים אמצעי משמעת, ובהם פיטורים, אך הצבא יכול להעניש את חייליו גם במאסר ואף בעונש מוות. החיילים לובשים מדים ועליהם דרגות, סמלים וסימני זיהוי המעידים על שיוכם הארגוני. לרוב, יחידות וחילות שונים מובחנים באמצעות כומתות שונות, תגי יחידה וסיכות. לזרועות שונים בצבא ייתכנו מדים בצבע שונה.
חיילים מובחנים זה מזה באמצעות דרגה המסמלת את מיקומם בהיררכיה הצבאית. הדרגות מתחלקות לדרגות חוגרים, דרגות נגדים ודרגות קצינים.
תוכן עניינים |
[עריכה] קרביות החיילים
לא כל החיילים הם בהכרח לוחמים קרביים, חלק רב מן החיילים הם חיילים עורפיים שתפקידם לא כולל פעולות קרביות (כגון עובדי רס"ר, פקידים, מזכירות, טבחים, מתכנתים וכו').
בצה"ל יש חלוקה ל-3 רמות קרביות:
- לוחמים - חיילים קרביים, שתפקידם העיקרי לחימה, והם משרתים בחזית.
- תומכי לחימה - חיילים שתפקידם העיקרי איננו לחימה, והם משרתים בחזית.
- עורפיים (ג'ובניקים) - חיילים לא קרביים המשרתים בעורף.
[עריכה] טיפוסי חיילים קרביים
חיילים קרביים מתחלקים בדרך כלל לכמה סוגים: כבדים, קלים בינוניים וסדירים לעומת לא סדירים. החלוקה הזאת תקפה הן לפרשים והן לחיל רגלים. מקורה של החלוקה עוד בעת העתיקה והיא קיימת עד עצם היום הזה.
[עריכה] סדירים ולא סדירים
חיילים סדירים הם חיילים שמגויסים מתוקף צו חוקי של המדינה והם משרתים בדרך כלל תקופה מוגדרת היטב בכוחות המזוינים של אותה מדינה. חיילים סדירים מקבלים אימון אחיד וכלי נשקם מסופקים ברוב המקרים על ידי המדינה. החיילים הסדירים הראשונים היו ככלל הנראה שומרי ראשם של המלכים בעת העתיקה ושכירי חרב.
חיילים לא סדירים זוכים לרמת חופש גדולה יותר מאשר החיילים הסדירים. בדרך כלל המשמעת ביחידות אלו רופפת יותר ואימונם לקוי בדרך כלל יחסית לכוחות הסדירים. אף שרוב צבאות העולם עברו לחיילים סדירים, יש מקום גם ללוחמים לא סדירים. הטרוריסטים, למשל, הם דוגמה לחיילים לא סדירים.
בעת העתיקה וימי הביניים החיילים הלא סדירים היו בדרך כלל מיליציה שגויסה מקרב האזרחים. גם בעת החדשה השתמשו בחיילים לא סדירים דוגמת הקוזאקים לביצוע משימות שחיילים סדירים מתקשים בביצוען.
[עריכה] כבדים, בינוניים וקלים
חלוקה נוספת שקיימת לצד החלוקה לסדירים ולא סדירים היא החלוקה לקל וכבד. החלוקה הזאת לא מבטלת את החלוקה הקודמת. ייתכן שגם החיילים הסדירים וגם הלא סדירים יסווגו בתור הכבדים או בתור הקלים. החלוקה הזאת לא קיימת בצבאות מודרניים ונוהגים להפריד רק את החיילים הקלים משאר החיילים שאין להם שם מיוחד.
בצבאות מודרניים התיאור של החיילים הקלים מתייחס בדרך כלל לנשק מסייע דוגמת תותחים, מרגמות, מקלעים וכיוצא באלה. פלוגות קלות יהיו חמושות בנשק מסייע במספר קטן יותר יחסית לפלוגות סדירות. בדרך כלל אלו הפלוגות הניידות בצבא. סיירת מטכ"ל, למשל, היא סוג של יחידה קלה.
המשמעות של "כבד", "בינוני" ו"קל" בצבאות של העולם העתיק וימי הביניים מתייחסת למשקל הציוד. הכוונה בראש ובראשונה לשריון ולסוג השריון. ככלל שהשריון כבד יותר, כך החייל יחשב לכבד יותר. כך חיילים ללא שריון או עם שריון דל יחשבו לקלים ואילו ההופליטים בעלי שריון במשקל של כ-30 קילו יסווגו ככבדים.
השריון קבע גם את צורת הלחימה של החייל. חייל בעל שריון כבד איננו נייד כל כך וחשוף מאוד להתקפות של החיילים הקלים, הניידים ממנו. כתוצאה מכך, החיילים הכבדים התקבצו תמיד לגושים גדולים דוגמת הפלנקס או מבנה צפוף אחר. סיבה נוספת לגושים גדולים היא גידול בכושר ההבקעה של החיילים הכבדים: לגוש גדול קל יותר להבקיע את שורות האויב.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיילים וצבא |